HeArt אמנות מהלב
תערוכה קבוצתית
מערך ניתוחי לב,
מרכז הלב חזה וכלי דם, שיבא תל השומר
פתיחה 22.04.2018
“לכל סוגי האמנות אותה התכונה – הם מאחדים בני אדם” (לב טולסטוי)
פעמים רבות, האמנות נחוצה דווקא במקומות הבלתי צפויים.
אין זה סוד כי הגוף והנפש מהווים יחידה אחת, ומשפיעים באופן הדוק זה על זה .איש אינו מטיל ספק בנחיצותם של בתי חולים לצורך ריפוי הגוף. איש גם אינו מטיל ספק בצורך במוזיאונים ובמוסדות אמנות ותרבות על מנת לענות על צרכי הרוח. אין להטיל ספק, אם כך, בקשר שבין האמנות לבין הבריאות, ההחלמה ושלוות הנפש.
על כוחה המרפא של האמנות במרחב הציבורי נכתב רבות. למרות שהאמנות היא חוויה משנית לחוויית הטיפול בבית החולים, יש לה השפעה משמעותית על החולים ,על הצוות הרפואי ועל המבקרים. מחקרים רבים מצאו כי חשיפה לאמנות מסייעת בהפחתת חרדה וכאב, בשיפור מצב הרוח ובהקניית חוויה חיובית יותר.
עבור אנשים לא מעטים, בית החולים הופך להיות לבית לתקופה מסוימת. חולים ובני משפחותיהם שוהים בו, לעיתים למשך פרקי זמן ארוכים. היכולת לאפשר להם הפוגה מבורכת משגרת הטיפולים היומיומית, להניח להם לצלול לתוך עבודות האמנות, לגלוש במחשבותיהם ולהפליג איתן למחוזות שונים כיד הדמיון – תורמת לאיכות ההחלמה ומהווה חיזוק והשלמה של הטיפול הרפואי .במקום בו אנשים באים על מנת להירפא, נפתחים ערוצי תקשורת בלתי צפויים וחווית האמנות מקבלת משמעויות חדשות, מעצימות ומפתיעות.
אין פלא אם כך כי רבים ממוסדות הלימוד הגבוהים לרפואה כוללים בתכנית הלימודים שלהם לימודי אמנות, התורמים לכך שהסטודנטים לרפואה מפתחים מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית ,יכולות תקשורתיות ,התבוננות ואמפטיה.
באופן פרדוקסלי, להצגת עבודות אמנות במרחב בית חולים יש יתרון על פני הצגתן בחללים אמנותיים :הצופים יכולים לחזור ולהתבונן בהן שוב ושוב במקום הפתוח ללא הפסקה ,לחוות אותן בכל שעות היום והלילה ,להרהר בהן ובכך להעצים את השפעתן עליהם.
הצגת אמנות בבית חולים תואמת גם מגמה עכשווית בעולם האמנות, של יציאה מתוך החללים הקונבנציונליים, של המוזיאונים והגלריות ,והצגת אמנות בחללים ציבוריים ובמרחב הציבורי על מנת להנגישה לקהל הרחב.
קיומה של תערוכה זו מעיד על כך שמערך ניתוחי הלב בראשות פרופסור אהוד רענני נמצא בחוד החנית של החדשנות ,לא רק מן הבחינה הרפואית ,אלא גם בהיבטים פחות מובנים מאליהם.
התערוכה ,המתקיימת זו הפעם החמישית, נערכת בסמיכות לחגיגות יום העצמאות ה-70 למדינה. בחרנו להציג אמנים ישראלים מובילים לצד אמנים צעירים בתחילת דרכם. העבודות המוצגות בתערוכה משקפות פנים שונות של החברה הישראלית, על גווניה השונים. באמצעות הכלים האמנותיים העומדים לרשותם, במדיות שונות ובסגנונות מגוונים מבקשים האמנים להציג את מורכבותה של המציאות הישראלית.
זויה צ’רקסקי מפנה מבט נוקב ואמיץ, לעיתים אף אירוני ומצחיק, אל ההוויה החברתית בישראל. האמנית ילידת אוקראינה מציגה את המציאות הישראלית כפי שנחוותה מנקודת מבטם של עולים חדשים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר. גם האמנית הצעירה, נירית טקלה, מבטאת בעבודותיה את סיפור התרבות והמורשת של הקהילה בה חיה, קהילת יוצאי אתיופיה ונוגעת בנושאים חברתיים רגישים הנמצאים בלב הדיון הציבורי. יונתן גולד, אשר נולד וגדל בישראל, מציג סצינות יומיומיות ואף בנאליות המושפעות ברובן מילדותו בקיבוץ.
כבן למשפחה של ניצולי שואה, עושה גדעון רובין שימוש בפורטרטים חסרי פנים כמעין סוג של הנצחה ומנסה לעמעם במעט את כאב ההתמקדות בזיכרונות על ידי השמטת תווי הפנים. נעה יקותיאלי עוסקת אף היא בזיכרון ובהבניית נראטיבים. היא מתבססת על צילומים של אסונות טבע ואסונות מעשה ידי אדם, בארץ ובעולם, וממחישה בטכניקה של חיתוכי נייר בשחור ולבן, היוצרים פוזיטיב ונגטיב, את קיומם של שני צדדים לכל נראטיב. עפר רותם מרמז בציוריו כי המציאות היא רבודה וסבוכה הרבה יותר מהנראה לעין. באמצעות היצורים הקומיים, המסכות המוזרות וסצנות הנונסנס, החבויים בינות לשיחים בעבודותיו, מתייחס האמן ליחסי כוחות ולאינטרסים בחברה. אמנית נוספת שעיסוקה בזיכרון, בזהות ובהיסטוריה היא מאיה ז”ק המבססת את עבודותיה על מחקר מתמשך ומעמיק. באמצעות עבודות וידאו ורישום היא מבקשת להתמודד עם העבר הפרטי שלה וכן עם זה הקולקטיבי ,ולמנוע מהם להישכח.
אדם יקותיאלי (know hope) החל את דרכו כאמן רחוב ויצירותיו התנוססו ברחובות דרום תל אביב. כיום הוא מרבה לעסוק בפרוייקטים חברתיים במרחב הציבורי ,הן בארץ והן בעולם. באמצעות איקונוגרפיה וויזואלית שפיתח הוא דן ברגשות ובמצבים אנושיים, תוך השלכה לפוליטי ולמקומי.
אם נביט במילה האנגלית HEART (לב) נגלה כי בתוכה חבויה המילה ART (אמנות .(אין ביטוי יפה מזה לקשר שבין השניים ואך מתבקש להציג תערוכת אמנות במקום אשר מהותו טיפול וריפוי של הלב.
שירה דוידי ודורית לאוטמן
אוצרות התערוכה
גדעון רובין, Stripes, 2014, שמן על MDF, 30*30
זויה צ’רקסקי, A girl with watermelon, 2014, שמן על בד, 130*130
אדם יקותיאלי, Encompassed, 2015, מדיה מעורבת, 141.5*103
מאיה גולד, מרקש, 2017, שמן על בד, 50*38
אלכס קרמר, נוף עם עורבים, 2016, שמן על בד, 80*100
מוש קאשי, מתוך הסדרה Ash Flora, 2016, שמן על בד, 70*50
נירית טקלה, ללא כותרת, 2018, אקריליק על קנבס, 100*100